תרמורקיר תעשיות נ' אקסלרוד יאיר חומרי בנין בע"מ ואח'

פסק דין

א. מבוא

לפניי תביעה כספית ע"ס 157,295 ₪, שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעים בהליך של סדר דין מקוצר, בגין יתרת חוב שלא שולמה בעבור סחורה שסופקה לנתבעת על פי הזמנתה, בהתאם להסכם "תנאי אספקת חומרים/מוצרים", בו התקשרו התובעת והנתבעת 1 (להלן: "החברה"), ביום 2.9.07. (להלן: "ההסכם").

הנתבע 2, (להלן: "יאיר"), המשמש כמנהל ובעל השליטה בחברה, נתבע מכח ערבותו להתחייבויותיה של החברה כלפי התובעת, על פי ההסכם.

בקשת רשות להתגונן הוגשה על ידי יאיר בלבד, ונתמכה בתצהירו. (בש"א 218742/09).

בהתאם להחלטתי מיום 30.12.09, בבקשה למתן רשות להתגונן, ניתנה ליאיר הרשות להתגונן בשתי טענות. האחת, כי סוכם בין הצדדים כי התובעת תעניק לחברה הנחה בשיעור 15% מכלל הרכישות שיבוצעו על ידה – הנחה אשר בסופו של יום ובניגוד למוסכם לא הוענקה לה בפועל. טענתו השנייה של יאיר הינה כי ערבותו על פי ההסכם הוגבלה לסך של 25,000 ₪, כפי גובה האובליגו שאושר לחברה על ידי התובעת, על פי ההסכם.

בהתאם לטענות שהועלו על ידי יאיר בגינם ניתנה לו הרשות להתגונן, ומאחר וסכום החוב גם לאחר הפחתת סכום ההנחה הנטענת, עולה על סכום הערבות המוגבלת, לו טוען יאיר, ניתן על ידי, במסגרת החלטתי הנ"ל, פסק דין חלקי לפיו חייבתי את יאיר בתשלום סך של 25,000 ₪.

במסגרת דיוני ההוכחות שהתקיימו לפניי הוגשו תצהירים ונשמעו העדויות כדלקמן: מטעמו של יאיר הוגש תצהירו ונשמעה עדותו. כן הוגש מטעמו תצהיר רעייתו הגב' איטה אקסלרוד (להלן: "איטה"), וזו נחקרה על תצהירה. מטעם התובעת הוגש תצהירה ונשמעה עדותה של גב' ענת אלמוג (להלן: "ענת"), אשר עבדה בזמנים הרלבנטיים כמנהלת מכירות אצל התובעת. כן הוגש תצהירו ונשמעה עדותו של מר איל זיתוני המשמש כמנהל הכספים של התובעת.

ביום 13.7.10, סיכמו בפניי ב"כ הצדדים טענותיהם בעל – פה.

ב. טענות הצדדים והעובדות שהוכחו

במסגרת תצהירו של יאיר נטען על ידו כי במסגרת המו"מ שניהל מול ענת, הציגה זו בפניו את ההסכם וביקשה כי יחתום כערב להבטחת תשלום הסחורות על ידי החברה לתובעת.

כפי טענתו, הסכים לערוב להתחייבויותיה של החברה כלפי התובעת,אולם התנה הסכמתו בכך שערבותו תינתן עד לסכום של 25,000 ₪. עוד טען כי סיכם עם ענת כי גובה יתרת החוב של החברה בגין אספקת מוצרי התובעת לא יעלה על סכום של 25,000 ₪ (להלן: "האובליגו").(ראה סעיפים 6-7 לתצהירו).

יאיר חזר על הדברים גם בעדותו, לדבריו:

"..ביקשתי שהערבות שלי תעמוד על סך של 25 אלף ₪ זו ערבותי לאובליגו".(עמ' 6 לפרוטו' שורות 13-14). יאיר שב וטען בעדותו כי שני הסעיפים שענייננו אותו במסגרת ההסכם הינם גובה ערבותו ושיעור ההנחה שינתן לחברה.(עמ' 6 לפרוטו' שורות 18-19).

כשעומת יאיר עם טענתה של ענת לפיה הוא לא ביקש מעולם להגביל את ערבותו, השיב:

"היא משקרת". (עמ' 7 לפרוטו' שורה 8; עמ' 9 לפרוטו' שורות 9-11).

כפי טענתו של יאיר, במעמד החתימה על ההסכם, התנייתו לחתימה על הערבות עד לסכום של 25,000 ₪, היתה מקובלת על ענת והיא אף רשמה את סכום האובליגו המוסכם על גבי ההסכם.(ראה סעיף 8 לתצהירו).

לטענתו של יאיר, במסגרת המו"מ שניהל עם ענת, עובר לחתימתו על ההסכם, הגיע להסכמה עם ענת כי החברה תהא זכאית להנחה בשיעור של 15% מכל רכישה של סחורות שתבצע. (ראה סעיף 5 לתצהירו).

יאיר הוסיף וטען כי במעמד החתימה על ההסכם לא נרשם שיעור ההנחה, וסוכם כי זה יושלם על ידי ענת במועד מאוחר יותר לאחר שתקבל את האישור המתאים מהממונים עליה. (ראה סעיף 8 לתצהירו). כפי טענתו, רק עם הגשת התביעה הבחין כי ענת לא מילאה את סכום ההנחה על גבי ההסכם. (ראה סעיף 21 לתצהירו). ואלם, בניגוד למוסכם התובעת לא זיכתה את החברה בהנחה בגין הסחורות שסופקו, לפיכך יש להפחית לטענתו מסכום התביעה סך של 54,863 ₪. (ראה סעיפים 21-22 לתצהירו).

לטענתו של יאיר, הוא לא עסק בהזמנות שביצעה החברה. לטענתו, החברה העסיקה 45 עובדים, מתוכם 5 עובדי רכש שעסקו בהזמנת סחורות מ – 200 ספקים שונים לערך. כן לטענתו הוא עצמו לא פיקח על ההתנהלות הכספית ועל ההזמנות שבוצעו מהתובעת. יאיר שב וטען כי לא היתה מוטלת עליו חובה לעקוב ולפקח אחר האובליגו של החברה אצל התובעת ואף באופן מעשי לא היה בידו לעשות כן, לנוכח גודלה של החברה וכמות הספקים הרבה עימה עבדה. (ראה סעיף 10 לתצהירו). יאיר חזר על הטענות גם במסגרת עדותו לפניי. (ראה עמ' 3 לפרוטו' שורות 1-2).